אהבתי ש:
קודם כל שחקנית יפה, אהבתי את העגילים שלה ואת השפתיים המלאות שלה אותן ניתן לראות בפלאשבק שלה שהעברתי אותו לתחילת העריכה.
עכשיו לקטע שבאמת קנה אותי, היא צורחת ועושה רעש ואז מופנה אליה האקדח והיא שותקת ולא סתם ממשיכה לצרוח ולעשות בלאגן כמו סתם סצנה של מאתר בונדאג’, היא כל כולה מרוכזת באקדח כשמהצד מגיח המסתום טייפ שלה ואז העיניים שלה פונות לשם מסתכלות על הצד הדביק שמתקרב לפיה ומשנה את המבט בדיוק כהשטייפ מוצמד לפיה בחזרה לאקדח. היא צרחה ושתקה בכל הרגעים הנכונים בסצנה.
והבונוס הקטן הוא שמישהי אחרת משחררת אותה.
סצנה של בערך חמש וחצי דקות של קלוזאפים! כשהורדתי אותה לפני כמה חודשים חשבתי שזאת סצנה טובה אבל רק כשערכתי אותה והסתכלתי באמת על מה הלך בה הבנתי כמה שהסצנה הזאת ממש טובה.